רוזנברג נ' אליהו בע"מ - חברה לבטוח

פסק דין

1.התובע, יליד 1982, בן 28 כיום, עובד בעסק חקלאי משפחתי וסטודנט (לתואר הנדסאי תעשיה וניהול), עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 29/09/05, בה נהרגה סבתו, אותה הסיע התובע, נפגע, בין היתר, ברגלו הימנית (להלן – התאונה).

2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן – החוק).

התאונה הוכרה תחילה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, אך על פי אישורים שצורפו לתיק, תביעת התובע במל"ל נדחתה (והתובע אף נדרש להשיב את דמי הפגיעה שקיבל).

3. פרופסור צינמן מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי לצורך הערכת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה (להלן – המומחה).

המומחה קבע, בחוות דעת מיום 06/03/09, כי כתוצאה מהתאונה סובל התובע מכאבים והגבלות בתנועות ברך ימין וקבע לו נכות צמיתה משוקללת בשיעור 14.5% (10% - השפעה קלה על כושר הפעולה כללי, בגין מצב שלאחר ניתוח קיבוע השבר ברגל על פי סע' 35(1)ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן – התקנות); 5% בגין הצלקת הניתוחית – ללא רכיב תפקודי פיזי – "צלקת אינה דביקה ואינה רגישה").

ד"ר שינקמן מונתה כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי לצורך הערכת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה (להלן – המומחית).

המומחית קבעה, בחוות דעת מיום 09/03/09, כי כתוצאה מהתאונה לא נותרה לתובע נכות צמיתה. בנוסף קבעה המומחית נכות זמנית בשיעור 10% למשך שנתיים מיום התאונה ("תגובה דיכאונית עם סימפטומים של אבל").

4. ב"כ הצדדים חלוקים באשר לגובה הנכות הרפואית, השפעת הנכות על תפקודו של התובע וכן באשר לפריטי הנזק וגובהם.

5. לאחר שמיעת עדויות ועיון בסיכומי ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים, שוכנעתי, לקבוע העובדות והמסקנות הבאות:

5.1. נכות רפואית –

התובע העלה בסיכומיו טענות בעניין שעור נכותו הרפואית של התובע בתחום הפסיכיאטרי כתוצאה מהתאונה תוך העלאת הסתייגויות מקביעות המומחית בחוות דעתה (לטענתו היה מקום לקבוע נכות זמנית בשיעור של 20% ונכות צמיתה בשיעור של 10%).

טענה זו נדחית. המומחית, בחוות דעתה וחקירתה בפניי, נותרה עקבית בקביעותיה, לפיהן בהסתמך על סע' 34א' לתקנות ("ישנם סימנים קלים אך אין הפרעה בהתאמה הסוציאלית, כושר העבודה לא מוגבל"), לתובע לא נותרה צמיתה בעקבות התאונה. קביעה זו של המומחית נתמכת אף בנתונים אובייקטיביים (העובדה כי התובע שב לעבודה ושכרו עלה (ראה להלן), לומד לתואר הנדסאי ומאז התאונה אף התחתן והינו אב לילדים כיום).

על כן, קביעות המומחית בחוות דעתה לא נסתרו, ולכן שוכנעתי להעדיף את האמור בחוות הדעת על פני טענות ב"כ התובע בסיכומיו.

אי לכך, אני קובע כי נכותו הרפואית של התובע בעקבות התאונה מסתכמת ב 14.5%, כאמור בחוות דעת המומחה.

5.2. נכות תפקודית –

הצדדים העלו בסיכומיהם טענות בעניין שעור נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה.

הנתבעת טוענת כי לתובע לא נותרה נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה.

התובע טען כי יש נכותו התפקודית הינה בשיעור של 19% (בהסתמך על טענותיו לעניין קיומה של נכות פסיכיאטרית).

נוכח קביעותיי לעיל לעניין הנכות הפסיכיאטרית, נדחות טענות התובע בעניין זה.